עולם ומלואו משום כלום (וכמה קרטונים)

Cardboard city

לפני כמה ימים יהל הכין תמרורים לעיר הקרטון שלו, והחלטתי שאם הוא יכול להכין תמרורים, אני יכולה סופסוף לכתוב רשומה על עיר הקרטון שלו.

את אבן קרטון הפינה לעיר הנחנו בקיץ הקודם – לקחנו את אחד הקרטונים הגדולים שיהל ואבא שלי אספו מהקרטוניה כמה שבועות לפני כן, כדי לבנות בית כנסת (! אל תשאלו אותי למה – זה מה שיהל ביקש…), והתחלנו לצייר עליו כבישים, אגמים ומגרשי חניה. אני ציירתי את קווי המתאר עם טוש-פרמננטי, וצבענו בצבעי גואש. יהל כמובן הזכיר לי לדאוג לשבילי אופניים וחניית נכים (זה מה שקורה כשעושים ילד עם מתכנן ערים…).

Cardboard city - Super easy way to upcycle cardboard with your kid, and create great playmat for endless adventures and whole world on your own floםר

חניית נכים

חניית נכים

נתיב אופניים

שביל אופניים

כשסיימנו לקחנו עוד קרטון, ציירנו עליו קווי מתאר נוספים, והפעם לא צבענו (את הקרטון הראשון צבענו עם שאריות הצבע הירוק, הלבן והכחול, אז הקרטון השני חיכה שנקנה צבעים חדשים, ועד שקנינו אותם הוא כבר נצבע ועוטר באמצעים החרים, והרוח קצת יצאה מהמפרשים).

כל עיר צריכה תחנת משטרה...

כל עיר צריכה תחנת משטרה…

חניה, ואפשר לראות שבעולם האוטופי גם כשיש עומס בחניה, חניית הנכים נשארת ריקה ומוכנה לנכה...

חניה, ואפשר לראות שבעולם האוטופי גם כשיש עומס בחניה, חניית הנכים נשארת ריקה ומוכנה לנכה…

מאז, במשך חודשים, כל כמה ימים הקרטונים יוצאים לסלון או לחצר (שם יש גם קרשים שמשמשים כמזחים, ואבנים שמשמשות כאיים), תכולת סל המכוניות נשפכת, ודרמות רבות מתחוללות על הרצפה/מדרכה (לא משהו מגוון – בעיקר שוטרים שתופסים גנבים, וגנבים שבורחים מבית הכלא. לפעמים יש גיוון קל ואיזה בית נשרף, ואז הכבאים שועטים בדרכים, או שמישהו נפצע ואמבולנס מוזעק. בקיצור – לא חשובה העלילה, העיקר הסירנה…)

Cardboard cityלפני כמה חודשים יהל מצא קרטון נוסף, והחליט להקים שכונה חדשה לעיר שלו, ואני חייבת להודות שהיא הרבה יותר מעניינת מאלו שהקמנו ביחד – יש בה גן שעשועים, רכבת הרים, מגרש כדורגל ואפילו שערי כדורגל משני צידי הכביש, וגולת הכותרת – בי"ס ולידו מפגינים, שמפגינים נגד בתי ספר… (וכמובן – חניות נכים…)

Cardboard city

רכבת הרים וגן שעשועים

 

מגרש כדורגל על הכביש, ומכונית סבלנית שמחכה שיסתיים המשחק.

מגרש כדורגל על הכביש, ומכונית סבלנית שמחכה שיסתיים המשחק.

Cardboard city

הפגנה נגד בתי ספר, וכמובן תחנת משטרה בצד, כי כל עיר (וכל קרטון) צריכ/ה תחנת משטרה…

לפני כמה ימים, כאמור, הוא החליט להוסיף גם תמרורים – גזרנו אותם מקרטון, העמודים עשויים מקיסמי-שיניים, והבסיס שלהם מפלסטלינה.

Cardboard city

כבר ציינתי שכל קרטון צריך תחנת משטרה?

כבר ציינתי שכל קרטון צריך תחנת משטרה?

בכל פעם שהעיר שלו יוצאת "לעבוד" אני נפעמת מחדש כמה עושר אפשר למצוא בכמעט כלום הזה – קצת קרטונים, וקצת צבעים – כמה דברים הוא לומד מהמשחק ומהתכנון של העיר, כמה מעט צריך כדי להפוך ילד לעסוק ומאושר.
אני יושבת עכשיו בבית קפה, במקרה בדיוק מול חנות צעצועים עמוסה בפלסטיקים מיותרים. כשהייתי תינוקת, כמו כל התינוקות העדפתי את העטיפות של המתנות שקיבלתי – אז גם עכשיו – אני חושבת שהחלק הכי שווה בחנות, שנמצא איפשהו באחוריה, רחוק מעיני הילדים וההורים, הוא ערימת הקרטונים שבהם הגיעו ערימות הפלסטיק…
לכו לקרטוניה הקרובה למקום מגוריכם, מחכה לכם שם אוצר!

Leave a Comment

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *