אמנות ממחזרת
תפריט
רשומה ישנה מהבלוג בתפוז על צרכים וצריכה, סוסים (ד”ר סוס) וכרטיסים (כרטיסי ATC)
כמעט שנה טובה…בחודשים האחרונים אני רוקמת הרבה על נייר. ממש התחשק לי לנסות קצת טכניקות של רקמת צלבים ו-Blackwork, וכהרגלי, לא התחשק לי לעשות את
לא להאמין, אני כבר בשליש האחרון של הפרוייקט.אני כותבת על תכשיט מס’ 22, למרות שעדיין לא הספקתי לכתוב על שמונת התכשיטים האחרונים, כי אני צריכה
תכשיט קטן מס’ 21 בפרוייקט, יום שני, אנחנו שוב ביער… בבוקר, כשארזתי את פקלאותינו, ארזתי גם את “קלמר” התכשיטים. ה”קלמר” הוא אריזה ריקה של שמרים
תכשיט מס’ 13 בפרוייקט, והפעם עם סיפור בהמשכים… פרק א’:לפני כמה חודשים התפרסמה מודעה, בקבוצת אירועי תרבות בירושלים*, על קורס מספרות סיפורים, הייתי כנראה במצב-רוח
יצא לי היום דבר כל כך מביך ומעאפן, שחשבתי בכלל לא לגלות, אבל גם ככה אני מחפפת על ימין ועל שמאל, ובכלל – אני מזכירה
התעוררנו היום אתמול ביום שלישי בבוקר בציפיה למצוא את החצר שלנו לבנה כמו בתמונה (שצולמה בינואר 2015), פתחנו את הדלת ועמדנו מאוכזבים מול גינה ירוקה
נחה עלי הרוח… אנחנו כבר כמה ימים בבית – אחד קטן סתום, מעוך וחם, ושניים גדולים מכרכרים סביבו.אתמול אחר הצהריים ירד ליהל קצת החום, אז
על התפוח/רימון הזה חשבתי לפני שנה – לקראת ראש השנה, תכננתי להכין כמה רימונים ותפוחים ולקשט באמצעותם את שולחן החג. כהרגלי התכניות נשארו תכניות, ושולחן
נעים מאוד, אני ארבל, אמנית, אמא בחינוך ביתי לג’ינג’י מהמם, מחבקת עצים (גם אם לא ממש בפועל, מחבקת רעיונית…) ואני אוהבת זבל (We love you, Arbel). אני אוהבת בעיקר להפוך את הזבל לזהב, או לפחות להשתמש בו כחומר הגלם העיקרי שלי ביצירה.
אני יוצרת ומלמדת אחרות ואחרים ליצור תוך שימוש בחומרי פסולת וטכניקות מסורתיות של מלאכות יד.
מנחה סדנאות בהן אני מלמדת קליעת סלים, סריגה, אריגה ועוד מגוון טכניקות, שמאפשרות לתת חיים חדשים לחומרים וחפצים שאין בהם כבר צורך.
רוב האתר שלי כתוב בלשון נקבה, אם יש לך העדפות אחרות – יש איפשהו פה משמאל כפתור שיאפשר לך לשנות זאת.
(לצערי התוסף הגאוני והחשוב של עבריתה פותח אחרי שכבר כתבתי פה הרבה, אז לא כל הטקסט שלי ניתן לשינוי.)
רוצה שאשלח לך מדי פעם מיילים עם עדכונים, רעיונות, טיפים והשראה?
מוזמן/ת להרשם לרשימת התפוצה שלי:
