רקמה שישית לרדה

רדה ויהל מטפסים על עץ בוואדי היובל


 

רדה, נער בן 13 מעיסאוויה, נעצר על ידי כוחות הביטחון ביום שני ה-22 במרץ 2020. אלו כל הפרטים שיש לי עליו (פרט לשמו המלא, שאני נמנעת מלפרסם, על מנת לשמור על פרטיותו, ותמונה של מעצרו). אין לי מושג למה נעצר, והאם שוחרר.

בפרוייקט הזה אני רוקמת לרדה, ליהל ולעצמי עולם יפה יותר, עולם שבו נער בן 13 אינו נעצר ונלקח מביתו, עולם שבו ילד הוא ילד, והוא חופשי לעשות מה שילדים צריכים לעשות – לשחק, ללמוד, להשתולל. בשלווה ובביטחון.


 

העבודה הזו היא חלק מפרוייקט “צייר לי ילד – מעצבים בעד ילדים”. פרוייקט שיזמה טל פרנקל אלרואי, שמטרתו להעלות, באמצעות אמנות, את המודעות למעצר ופגיעה בקטינים פלסטיניים (על ידי מדינת-ישראל), ומנסה להזכיר לנו שילדים הם ילדים, לא כלי מלחמה, והם צריכים להיות בבית, מוגנים ובטוחים עם אמא ואבא שלהם.

במסגרת שבוע האיור 2021, תוצג תערוכה של הפרוייקט בבית הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל. פרטים על תערוכה באתר שבוע האיור.
התערוכה תוצג בין התאריכים 18-27.11.21
ברח’ הצפירה 18 תל אביב

שעות פתיחה:
א’־ה’ 17:00־19:00
ו’ 10:00־13:00
שבת 10:00־14:00

אירוע הפתיחה – יום שבת ה-20.11 בשעה 11:00

אני אהיה בתערוכה באירוע הפתיחה, ביום חמישי ה-25.11 ואולי גם בשבת ה-27.11. בוא/י להגיד שלום

עבודות נוספות שלי בפרוייקט אפשר לראות כאן, ועבודות של [אמנים|אמניות] ומעצבים/ות נוספים/ות אפשר למצוא בקבוצת הפייסבוק.
אני ממליצה לעקוב אחרי הפרוייקט הזה באמצעות ההאשטג drawmeachild# בפייסבוק ובאינסטגרם

 


שיתוף ב facebook
שיתוף ב pinterest
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

רשומות נוספות שעשויות לעניין אותך
אם אין שלג… יש נייר – הוראות הכנה של מגזרות פתיתי שלג ארבל אגר-נדן אומנות ממחזרת
אם אין שלג… יש נייר

התעוררנו היום אתמול ביום שלישי בבוקר בציפיה למצוא את החצר שלנו לבנה כמו בתמונה (שצולמה בינואר 2015), פתחנו את הדלת ועמדנו מאוכזבים מול גינה ירוקה

רקמה שניה לרדה

רדה ויהל משחקים על העגלה של הטרקטור של סבא של יהל במטע התמרים, בדרך לטיול אופניים בשמורת שיזף.

11/30 – מומיה דיסני-סטייל

תכשיט מס’ 11 בפרוייקט… אחרי יום שמש יפה בגן החיות יצאנו הביתה. יהל ביקש ללכת לחברה, ואני זכיתי לשעתיים חופשיות. התחלתי את שעות החופש שלי

נעים מאוד, אני ארבל, אמנית, אמא בחינוך ביתי לג’ינג’י מהמם, מחבקת עצים (גם אם לא ממש בפועל, מחבקת רעיונית…) ואני אוהבת זבל (We love you, Arbel). אני אוהבת בעיקר להפוך את הזבל לזהב, או לפחות להשתמש בו כחומר הגלם העיקרי שלי ביצירה.

אני יוצרת ומלמדת אחרות ואחרים ליצור תוך שימוש בחומרי פסולת וטכניקות מסורתיות של מלאכות יד.

מנחה סדנאות בהן אני מלמדת קליעת סלים, סריגה, אריגה ועוד מגוון טכניקות, שמאפשרות לתת חיים חדשים לחומרים וחפצים שאין בהם כבר צורך.

רוצה לקבל ממני מיילים?
את או אתה?

רוב האתר שלי כתוב בלשון נקבה, אם יש לך העדפות אחרות – יש איפשהו פה משמאל כפתור שיאפשר לך לשנות זאת.
(לצערי התוסף הגאוני והחשוב של עבריתה פותח אחרי שכבר כתבתי פה הרבה, אז לא כל הטקסט שלי ניתן לשינוי.)

מה תוכל.י לקרוא פה?
רשומות אחרונות