עוד רקמות לרדה

רדה ויהל מטיילים בנחל מסור

רדה ויהל מקשטים עוגת יום הולדת

רדה ויהל מלמדים את עזרא לשחק כדורגל


 

רדה, נער בן 13 מעיסאוויה, נעצר על ידי כוחות הביטחון ביום שני ה-22 במרץ 2020. אלו כל הפרטים שיש לי עליו (פרט לשמו המלא, שאני נמנעת מלפרסם, על מנת לשמור על פרטיותו, ותמונה של מעצרו). אין לי מושג למה נעצר, והאם שוחרר.

בפרוייקט הזה אני רוקמת לרדה, ליהל ולעצמי עולם יפה יותר, עולם שבו נער בן 13 אינו נעצר ונלקח מביתו, עולם שבו ילד הוא ילד, והוא חופשי לעשות מה שילדים צריכים לעשות – לשחק, ללמוד, להשתולל. בשלווה ובביטחון.


 

העבודה הזו היא חלק מפרוייקט “צייר לי ילד – מעצבים בעד ילדים”. פרוייקט שיזמה טל פרנקל אלרואי, שמטרתו להעלות, באמצעות אמנות, את המודעות למעצר ופגיעה בקטינים פלסטיניים (על ידי מדינת-ישראל), ומנסה להזכיר לנו שילדים הם ילדים, לא כלי מלחמה, והם צריכים להיות בבית, מוגנים ובטוחים עם אמא ואבא שלהם.
במסגרת שבוע האיור 2021, תוצג תערוכה של הפרוייקט בבית הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל. פרטים על תערוכה באתר שבוע האיור.
התערוכה תוצג בין התאריכים 18-27.11.21
ברח’ הצפירה 18 תל אביב

שעות פתיחה:
א’־ה’ 17:00־19:00
ו’ 10:00־13:00
שבת 10:00־14:00

אירוע הפתיחה – יום שבת ה-20.11 בשעה 11:00

אני אהיה בתערוכה באירוע הפתיחה, ביום חמישי ה-25.11 ואולי גם בשבת ה-27.11. בוא/י להגיד שלום

עבודות נוספות שלי בפרוייקט אפשר לראות כאן, ועבודות של [אמנים|אמניות] ומעצבים/ות נוספים/ות אפשר למצוא בקבוצת הפייסבוק.
אני ממליצה לעקוב אחרי הפרוייקט הזה באמצעות ההאשטג drawmeachild# בפייסבוק ובאינסטגרם

 


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

רשומות נוספות שעשויות לעניין אותך
101

סבא שלי מת שלשום, אחרי 101 שנים שבהן הוא התהלך פה בעולם. הוא נולד בעולם אחד ומת בעולם אחר לחלוטין. המחשבה על חיים כל כך

10/30 – אני ‘זה’ אותך

עברו בדיוק שבועיים מתחילת הפרוייקט, כלומר הגעתי לחצי הדרך, ואני ממש מתאמצת לא להתבעס שהספקתי להכין רק עשרה תכשיטים, ולהזכיר לעצמי שהחלטתי לעגל פינות, ולהעלים

אמנות הדחיינות (או דחיינות אמנותית)

בין שלל כישורי וכשרונותי אין ספק שהדחיינות תופסת מקום חשוב ועיקרי, אני טובה בזה! ממש! מומחית בינלאומית.דוגמא טריה מהשטח: שלשום התחלתי לכתוב, סופסוף, רשומה שאני

נעים מאוד, אני ארבל, אמנית, אמא בחינוך ביתי לג’ינג’י מהמם, מחבקת עצים (גם אם לא ממש בפועל, מחבקת רעיונית…) ואני אוהבת זבל (We love you, Arbel). אני אוהבת בעיקר להפוך את הזבל לזהב, או לפחות להשתמש בו כחומר הגלם העיקרי שלי ביצירה.

אני יוצרת ומלמדת אחרות ואחרים ליצור תוך שימוש בחומרי פסולת וטכניקות מסורתיות של מלאכות יד.

מנחה סדנאות בהן אני מלמדת קליעת סלים, סריגה, אריגה ועוד מגוון טכניקות, שמאפשרות לתת חיים חדשים לחומרים וחפצים שאין בהם כבר צורך.

רוצה לקבל ממני מיילים?
את או אתה?

רוב האתר שלי כתוב בלשון נקבה, אם יש לך העדפות אחרות – יש איפשהו פה משמאל כפתור שיאפשר לך לשנות זאת.
(לצערי התוסף הגאוני והחשוב של עבריתה פותח אחרי שכבר כתבתי פה הרבה, אז לא כל הטקסט שלי ניתן לשינוי.)

מה תוכל.י לקרוא פה?
רשומות אחרונות