תכשיט מס’ 11 בפרוייקט…
אחרי יום שמש יפה בגן החיות יצאנו הביתה. יהל ביקש ללכת לחברה, ואני זכיתי לשעתיים חופשיות.
התחלתי את שעות החופש שלי בחיפוש אוצרות במגרש החניה של גן החיות, מצאתי כמה פלסטיקים, שבורים ושלמים.
קיוויתי להספיק להכין מהאוצרות משהו לפני שאלך לאסוף את יהל, זה לא קרה, ואז גם גיל חזר עם אוצר שמצא דרוס על הכביש בדרך הביתה –
ההתלבטות היתה גדולה, הדו-מיימדיות של הצילום לא מצליחה להעביר כמה שהמשקפיים האלו מושלמים, איכשהו הם דרוסים ומעוכים בדיוק במידה הנכונה, והם פשוט נפלאים, כך שמצד אחד ממש ממש רציתי לזנוח את ערימת הפלסטיקים הסתמית ולעשות משהו עם המשקפיים, ומצד שני לא הצלחתי לחשוב על משה לעשות איתם בלי לקלקל. בסוף החלטתי להשאיר את המשקפיים כמו שהם, אולי אני אכין מהם משהו פעם, אולי לא, ולחזור לפלסטיקים (מצאתי צידוק נוסף – אני מעדיפה אוצרות שקשורים ליומיום שלי, ושאני מצאתי).
הפלסטיקים נראו לי עכשיו עוד יותר סתמיים, והחלטתי קצת להסתיר אותם, והרבה לחבר. כמה נגיעות של דבק חם וכמה מטרים של חוט אקרילן בצבע קרם, והפלסטיקים אינם, רק אנה(?*) מציצה קצת…
______________________
* אני לא זוכרת אם זו אנה או אלזה, ויהל כבר ישן, אז אין לי את מי לשאול.
לכל רשומות פרוייקט “תכשיטי יומיום”
אם את לא יודעת מה זה בכלל הפרוייקט הזה? אפשר לקרוא כאן.
יש גם כמה תכשיטים שלא הצליחו להכנס לבלוג. אולי אני עוד אכתוב עליהם מתישהו, בינתיים אפשר לראות את כל התכשיטים המוכנים באלבום הפייסבוק הזה, וקצת תמונות של תהליכי העבודה ומאחורי הקלעים באינסטגרם
