4/30 – דג?

יום רביעי לפרוייקט שלי.

היום ניצלתי את אחר הצהריים לכמה סידורים, ובדרך משם לכאן, או מכאן לשם, חייכו אלי מהמדרכה שתי חתיכות פלסטיק לבנות. הן נראו לי מוכרות, ואפילו יכולתי לתארך את הזכרון שלהן לילדות, ואחרי בערך דקה של מישוש הפלסטיק, ופשפוש בזכרון, נזכרתי שאלו הפלסטיקים שסוגרים את שקיות הרשת של הגולות ושל מטבעות השוקולד…

אחת מהן נשארה מיותמת על שולחן העבודה, והשניה הפכה לזה –

(ממש התאמצתי לא להמשיך לעבוד עם החוט האדום, להכניס אותו לקופסת חוטי התפירה, ולהוציא ממנה חוטים אחרים…)


לכל רשומות פרוייקט “תכשיטי יומיום”

אם את לא יודעת מה זה בכלל הפרוייקט הזה? אפשר לקרוא כאן.

יש גם כמה תכשיטים שלא הצליחו להכנס לבלוג. אולי אני עוד אכתוב עליהם מתישהו, בינתיים אפשר לראות את כל התכשיטים המוכנים באלבום הפייסבוק הזה, וקצת תמונות של תהליכי העבודה ומאחורי הקלעים באינסטגרם


שיתוף ב facebook
שיתוף ב pinterest
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

רשומות נוספות שעשויות לעניין אותך
סל קלוע בטכניקת ליפוף משקיות פלסטיק
שני סלי ליפוף והוראות

אחרי הרשומה שכתבתי על הסל החדש של אמא שלי התבקשתי להסביר איך קלעתי אותו, חיפשתי ומצאתי קובץ PDF בו מוסבר איך לקלוע סל ליפוף מחבל

5/30 – סופסוף קצת חורף!

יום חמישי וסוער לפרוייקט שלי. למרות שנולדתי בקיץ וגדלתי בערבה, אני בת-אדם של חורף, ועדיף סוער, אם אפשר עם אח בוערת וכוס תה.בעניין האח עוד

נעים מאוד, אני ארבל, אמנית, אמא בחינוך ביתי לג’ינג’י מהמם, מחבקת עצים (גם אם לא ממש בפועל, מחבקת רעיונית…) ואני אוהבת זבל (We love you, Arbel). אני אוהבת בעיקר להפוך את הזבל לזהב, או לפחות להשתמש בו כחומר הגלם העיקרי שלי ביצירה.

אני יוצרת ומלמדת אחרות ואחרים ליצור תוך שימוש בחומרי פסולת וטכניקות מסורתיות של מלאכות יד.

מנחה סדנאות בהן אני מלמדת קליעת סלים, סריגה, אריגה ועוד מגוון טכניקות, שמאפשרות לתת חיים חדשים לחומרים וחפצים שאין בהם כבר צורך.

רוצה לקבל ממני מיילים?
את או אתה?

רוב האתר שלי כתוב בלשון נקבה, אם יש לך העדפות אחרות – יש איפשהו פה משמאל כפתור שיאפשר לך לשנות זאת.
(לצערי התוסף הגאוני והחשוב של עבריתה פותח אחרי שכבר כתבתי פה הרבה, אז לא כל הטקסט שלי ניתן לשינוי.)

מה תוכל.י לקרוא פה?
רשומות אחרונות