23/30 – בקטנה, אבל אני מלכה

תכשיט מס’ 23 בפרוייקט, ואני ממש, סופר, אולטרה גאה בעצמי בזכותו (כלומר בזכותי… ובזכות עוד כמה דברים שעשיתי היום).

היום היה יום בית רגוע, וגדוש הספקים. כאמור, היינו רוב היום בבית, פרט לגיחה לאבו-גוש, להקפיץ את גיל אל הטרמפ שלו לערבה, ליומיים טיול עם ההורים שלי בשביל ישראל (בתכנית – הכרבולת), ועל הדרך, לאכול צהריים ולחסוך לעצמנו בישולים והכנות.
כשחזרנו הביתה התיישבתי לסיים את הרשומה על תכשיט מס’ 22. תכננתי לכלול בתוכה גם כמה מילים וכמה תמונות של התחפושת של יהל, אבל תוך כדי כתיבה החלטתי שמגיעה לתחפושת רשומה משלה. תוך כדי כתיבה יהל גם הביא לי קליפס שנשבר, והציע שאכין ממנו תכשיט. רעיון מצויין. סיימתי את הרשומה, התפניתי לעניינים אחרים, ומדי פעם הסתכלתי על חתיכת הפלסטיק מהקליפס. חשבתי לשלב בה איכשהו חרוזים, ורציתי עוד חורים, חוץ מהחור היחיד שהיה בה.

הפסקה קצרה לפרקי מורשת –
כשעבדתי על הסיבוב הראשון של הפרוייקט הזה, נתקלתי בבעיה בחירור, והתייעצתי עם קוראות הבלוג, שמיד המליצו לי על דרמל (מכשיר לקידוחים/חיתוכים/ליטושים עדינים ועוד…). כמה חודשים אחרי גוויעת הפרוייקט גיל תיחקר אותי לגבי מתנת יום הולדת. ביקשתי דרמל. גיל אמנם כבר מכיר אותי ויודע שכלי עבודה מרגשים אותי יותר מהרבה דברים אחרים, ובכל זאת התקשה לקנות לי דרמל. שנה אחרי זה הוא התרצה והפתיע אותי עם דרמל. הפעם לי לקח קצת זמן. אני לא יודעת למה, אבל אחרי שפתחתי אותו, וניסיתי לקרוא את הוראות השימוש (שנראה כאילו תרגמו אותן באמצעות גוגל-טרנסלייט), חטפתי רגליים/ידיים קרות, החזרתי אותו לקופסא וחיכינו, הדרמל ואני, לא ברור למה.
לפני כמה חודשים אח שלי היה אצלנו, והחלטתי לנצל את ההזדמנות ולבקש ממנו קורס מזורז בדרמל. הוא הסביר לי מה ואיך לעשות, והדרמל חזר לקופסא.

חזרה להיום –
בפרץ גבורה החלטתי להוציא את הדרמל מהקופסא, הוצאתי, קראתי שוב את ההוראות (כי אני כמובן לא זוכרת מה אח שלי הסביר לי), חיברתי מקדח, נשמתי עמוק ו… קדחתי שני חורים. די מפגר. לא יודעת מה עבר עלי.אחר כך הנחתי בצד את הכל, והלכתי להכין ארוחת ערב ולהשכיב את יהל, מה שנגמר תמיד בהרדמות שלי, רק שהיום גיל לא בבית כדי להעיר אותי. הצלחתי איכשהו להקים את עצמי, כתבתי רשומה על התחפושת של יהל, ותכננתי ללכת לישון, ואז נזכרתי בפלסטיק המחורר שמחכה לי. לשבריר שניה חשבתי להתחשב בעובדה שהשעה 2:00 בלילה, ושמחר מחכה לי יום ארוך, אבל אז נזכרתי שמחר מחכה לי יום ארוך, ושמה שאני לא אעשה היום אני כבר לא אספיק מחר, אז הכנתי תכשיט, ואפילו כתבתי עליו. מלכה!

אז ברשימת ההשגים שלי היום:
תכשיט אחד
שני חורים שקדחתי בדרמל
ושלוש רשומות בבלוג.

עכשיו אני ממש יכולה ללכת לישון מרוצה!
לילה טוב,
ארבל


לכל רשומות פרוייקט “תכשיטי יומיום”

אם את לא יודעת מה זה בכלל הפרוייקט הזה? אפשר לקרוא כאן.

יש גם כמה תכשיטים שלא הצליחו להכנס לבלוג. אולי אני עוד אכתוב עליהם מתישהו, בינתיים אפשר לראות את כל התכשיטים המוכנים באלבום הפייסבוק הזה, וקצת תמונות של תהליכי העבודה ומאחורי הקלעים באינסטגרם


שיתוף ב facebook
שיתוף ב pinterest
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

רשומות נוספות שעשויות לעניין אותך
סל מאריזות קורנפלקס ושאריות בדים
סל חורפי

לפני כמה שבועות פתחתי שוב את הספר הנפלא “500 סלים“*. בין שלל הסלים המדהימים שיש שם מצאתי סל של Cynthia W. Taylor (כשכתבתי את הרשומה

קישוט רימון קרטון לסוכה
יום כיף ורימונים

הרשומה הזאת היתה אמורה להלל את יום הכיף שהיה לי אתמול, ולכלול הוראות הכנה לרימוני הקרטון שהכנתי. ההוראות תחכנה ליום אחר… אתמול התחלנו את היום

נעים מאוד, אני ארבל, אמנית, אמא בחינוך ביתי לג’ינג’י מהמם, מחבקת עצים (גם אם לא ממש בפועל, מחבקת רעיונית…) ואני אוהבת זבל (We love you, Arbel). אני אוהבת בעיקר להפוך את הזבל לזהב, או לפחות להשתמש בו כחומר הגלם העיקרי שלי ביצירה.

אני יוצרת ומלמדת אחרות ואחרים ליצור תוך שימוש בחומרי פסולת וטכניקות מסורתיות של מלאכות יד.

מנחה סדנאות בהן אני מלמדת קליעת סלים, סריגה, אריגה ועוד מגוון טכניקות, שמאפשרות לתת חיים חדשים לחומרים וחפצים שאין בהם כבר צורך.

רוצה לקבל ממני מיילים?
את או אתה?

רוב האתר שלי כתוב בלשון נקבה, אם יש לך העדפות אחרות – יש איפשהו פה משמאל כפתור שיאפשר לך לשנות זאת.
(לצערי התוסף הגאוני והחשוב של עבריתה פותח אחרי שכבר כתבתי פה הרבה, אז לא כל הטקסט שלי ניתן לשינוי.)

מה תוכל.י לקרוא פה?
רשומות אחרונות