יום הרקמה הבינלאומי בתחנת הקריאה

World embroidery day 2021 Jerusalem

הקדמה, או ‘היסטוריית הקשר של אסתר ושלי בראי הקראפטיביזם’:

סריגה בציבור

את אסתר הכרתי לפני ארבע שנים כשהיא הגיעה לאירוע ‘סריגה בציבור’ שארגנתי בתחנת הקריאה מסריק לכבוד ‘היום העולמי לסריגה בציבור’ (באנגלית זה כמובן נשמע טוב יותר – World wide knit in public day, או פשוט WWKIPDay). מאז נפגשנו מדי פעם באירועים של תחנת הקריאה, בהפגנות, ברחוב. כמעט בכל פגישה שלנו אנחנו מזכירות אחת לשניה ש”אנחנו חייבות לארגן השנה שוב מפגש סריגה לכבוד ה-WWKIPDay”, ושנה אחרי שנה העניין מתמסמס בעומס החיים.

פסטיבל ציורי גירים

לפני כמה חודשים נפגשנו בפסטיבל ציורי הגירים בתחנת הקריאה. עמדנו ליד מדפי הספרים, דיפדפנו, סידרנו, ניהלנו את שיחתנו הקבועה, ושוב הבנו שנותר מעט מדי זמן עד יום הסריגה בציבור (הוא חל כל שנה בשבת השניה של חודש יוני), ושתינו עסוקות מכדי להספיק לארגן השנה משהו, שוב. ואז חלה התפנית בעלילה: מצאתי בין הספרים על המדף חוברת רקמה. תוך כדי דיון מי תיקח אותה ראשונה ותעביר אחר כך לשניה, אסתר כבר עשתה חיפוש זריז בטלפון, הודיעה לי שיש ‘יום רקמה בינלאומי’, ותוך דקה כבר לשתינו היה רשום ביומן ביום שישי, ה-30 ביולי ‘אירוע רקמה בתחנת הקריאה‘. מיד גם הבנו שהדבר המתאים וההולם יהיה לרקום על ספרים, כמה כרכים של מילון ישן הוצאו מארגז קרטון שיועד לפח המיחזור, ואופסנו בארון האיחסון של הספריה, וזהו. תוך דקות ‘יום הרקמה בתחנת הקריאה 2021‘ היה מוכן ומתוכנן!

יום הרקמה בתחנת הקריאה

אז כאמור, בתחילת מאי אירוע הרקמה כבר היה מתוכנן ותפור ורקום לפרטי פרטים, אבל בכל זאת – היתה עוד הרבה עבודה – הכנה של דוגמאות רקמה, פרסום ושיווק, וכמה עניינים טכניים שצריך היה לפתור. התאריך הלך והתקרב ושתינו היינו עסוקות וטרודות ב”חיים עצמם”, וגם קצת מוטרדות מכך שה-30 ביולי יוצא ביום שישי, ולרגע התלבטנו אם לקיים את האירוע או לחכות לשנה הבאה. אחרי שיחה קצרה החלטנו לא לוותר ולהתייחס אל האירוע כאל פיילוט, ניסוי כלים שיאפשר לנו תכנן בקפידה את האירועים הבאים.

ומה היה לנו שם?
רוקמות ורוקמים מגיל 5 עד-דלא-ידע – חברות שהזמנו והגיעו, כאלו שנתקלו בפרסום ובאו, וכמה שפשוט עברו בפארק המסילה ועצרו לראות מה אנחנו עושות – חלקן הסתכלו, התלהבו, סיפרו איזו אנקדוטה על הפעם האחרונה בה רקמו (בכל הסיפורים דובר על מספר דו סיפרתי של שנים, ברובם היו מעורבים שיעור מלאכה בבי”ס, או סבתא או גם וגם…), וחלק התיישבו לרקום איתנו מעט או הרבה.
היה יום קסום, נרקמו על הדשא יצירות יפיפיות ושיחות מעניינות.
מבחינתי יצא פיילוט מושלם ואני כבר מחכה בקוצר רוח ליום הרקמה הבינלאומי הבא…
מוזמנים/ות לפתוח יומנים ולרשום – ‘יום הרקמה בתחנת הקריאה’ 30 ביולי 2022!

דרך אחרת לספר את סיפורו של היום הקסום הזה:

זה הפוסט שפירסמתי בפייסבוק ערב לפני:

הכנות לקראת יום הרקמה הבינלאומי

וזו התמונה שאסתר צילמה כשארזנו וסידרנו בסוף היום:

חוטי רקמה - יום הרקמה העולמי

הקסם של היום הזה מצוי בתווך שבין שתי התמונות הללו, בכל מה שהוביל מהאחת לשניה – הוא שזור בחוטים שהוצאו מהתיבות והוחזרו אליהן, הועברו מיד ליד, נזרקו מקצה אחד של המחצלת לקצה השני, בדפים שנתלשו מהספרים, חוררו, נרקמו, במפגשים, בשיחות וברעיונות. לכן.ם נותר רק לדמיין, או להצטרף אלינו בשנה הבאה.

קצת מפירות הקסם:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב pinterest
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

תגובה אחת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

רשומות נוספות שעשויות לעניין אותך
22/30 – כלנית, בקטנה

לא להאמין, אני כבר בשליש האחרון של הפרוייקט.אני כותבת על תכשיט מס’ 22, למרות שעדיין לא הספקתי לכתוב על שמונת התכשיטים האחרונים, כי אני צריכה

סימניה

שקיות אדומות הן זן נדיר ביותר, משום מה בדרך כלל הן מגיעות בגוונים חיוורים להחריד. תמיד כשאני מוצאת אדומה אמיתית מייד מתחשק לי לסרוג פרח.

נעים מאוד, אני ארבל, אמנית, אמא בחינוך ביתי לג’ינג’י מהמם, מחבקת עצים (גם אם לא ממש בפועל, מחבקת רעיונית…) ואני אוהבת זבל (We love you, Arbel). אני אוהבת בעיקר להפוך את הזבל לזהב, או לפחות להשתמש בו כחומר הגלם העיקרי שלי ביצירה.

אני יוצרת ומלמדת אחרות ואחרים ליצור תוך שימוש בחומרי פסולת וטכניקות מסורתיות של מלאכות יד.

מנחה סדנאות בהן אני מלמדת קליעת סלים, סריגה, אריגה ועוד מגוון טכניקות, שמאפשרות לתת חיים חדשים לחומרים וחפצים שאין בהם כבר צורך.

רוצה לקבל ממני מיילים?
את או אתה?

רוב האתר שלי כתוב בלשון נקבה, אם יש לך העדפות אחרות – יש איפשהו פה משמאל כפתור שיאפשר לך לשנות זאת.
(לצערי התוסף הגאוני והחשוב של עבריתה פותח אחרי שכבר כתבתי פה הרבה, אז לא כל הטקסט שלי ניתן לשינוי.)

מה תוכל.י לקרוא פה?
רשומות אחרונות