תנובת היום – ארנק
הארנק/נרתיק עשוי משתי שקיות חלב, קצת צמר וכפתור ישן בצורת פרח…
וכך הוא נראה מאחור –
שקיות החלב קשיחות יחסית, והסריגה איתן פחות נוחה מאשר עם שקיות מרשרשות, אני ממליצה לגזור אותן לרצועה ברוחב 4-5 מ”מ.
בגלל שזו צריכה להיות רצועה צרה (וצריך ממש לדייק בגזירה) קשה לגזור בשיטת החצאית האפריקאית האהובה עלי, ובגלל עובי החומר לא כדאי להשתמש בשיטת הטבעות, לכן אין ברירה אלא לגזור באופן סזיפי בספירלה, מזל ששקיות החלב קטנות, אז המלאכה מסתיימת יחסית מהר.
יום חמישי וסוער לפרוייקט שלי. למרות שנולדתי בקיץ וגדלתי בערבה, אני בת-אדם של חורף, ועדיף סוער, אם אפשר עם אח בוערת וכוס תה.בעניין האח עוד
בין שלל כישורי וכשרונותי אין ספק שהדחיינות תופסת מקום חשוב ועיקרי, אני טובה בזה! ממש! מומחית בינלאומית.דוגמא טריה מהשטח: שלשום התחלתי לכתוב, סופסוף, רשומה שאני
לפני כמה שנים השתתפתי בסדנא נהדרת של ענת קלי צוקר. ענת היא אמנית ומעצבת, היא קולעת סלים ממחטי אורן בטכניקת ליפוף (coiling), טכניקה מסורתית של
נעים מאוד, אני ארבל, אמנית, אמא בחינוך ביתי לג’ינג’י מהמם, מחבקת עצים (גם אם לא ממש בפועל, מחבקת רעיונית…) ואני אוהבת זבל (We love you, Arbel). אני אוהבת בעיקר להפוך את הזבל לזהב, או לפחות להשתמש בו כחומר הגלם העיקרי שלי ביצירה.
אני יוצרת ומלמדת אחרות ואחרים ליצור תוך שימוש בחומרי פסולת וטכניקות מסורתיות של מלאכות יד.
מנחה סדנאות בהן אני מלמדת קליעת סלים, סריגה, אריגה ועוד מגוון טכניקות, שמאפשרות לתת חיים חדשים לחומרים וחפצים שאין בהם כבר צורך.
רוב האתר שלי כתוב בלשון נקבה, אם יש לך העדפות אחרות – יש איפשהו פה משמאל כפתור שיאפשר לך לשנות זאת.
(לצערי התוסף הגאוני והחשוב של עבריתה פותח אחרי שכבר כתבתי פה הרבה, אז לא כל הטקסט שלי ניתן לשינוי.)
רוצה שאשלח לך מדי פעם מיילים עם עדכונים, רעיונות, טיפים והשראה?
מוזמן/ת להרשם לרשימת התפוצה שלי:
