בובת אצבע

כבר הרבה זמן “מדגדג לי באצבעות” (תרתי משמע) ואני רוצה לסרוג בובה.
אתמול מצאתי את עצמי עם מסרגה ושקיות ביד מצדֵחד, וחוסר השראה ו/או אנרגיה לפרוייקט רציני מצד שני.
מייד החלטתי לנצל את ההזדמנות וזה מה שיצא.
אין לי הסבר מדוייק – התחלתי עם טבעת בהיקף של האצבע וממנה עליתי עם מעט הגדלות כל כמה שורות, כשהגעתי לגובה הרצוי “מעכתי” את הסריגה וסרגתי יחד את שני הצדדים של המעגל, אילתרתי “קוקיות” ופה, וזהו.
אחר כך בלילה לא הצלחתי להרדם – הראש היה מוצף ברעיונות איך לעשות את הבובות הבאות…
______________________________
חלק מ”הבובות הבאות” אפשר לראות כאן

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

רשומות נוספות שעשויות לעניין אותך
סימניה

שקיות אדומות הן זן נדיר ביותר, משום מה בדרך כלל הן מגיעות בגוונים חיוורים להחריד. תמיד כשאני מוצאת אדומה אמיתית מייד מתחשק לי לסרוג פרח.

קישוט לסוכה - הוראות הכנת דג ארוג מקרטון או מעלי דקל ארבל אגר-נדן אומנות ממחזרת
שנהיה לראש ולא לזנב. גם בסוכה.

במסגרת החיפושים אחר עבודה קלה ומתאימה לקישוט הסוכה (לחוגי אריגה שאני מעבירה בבתי ספר) ניסיתי אתמול לקלוע דג.הוא עשוי מעלי דקל (סיפרתי את הסכך שלנו,

קייטנת קורונה – סל אחרון

(אין צורך לפשפש בזיכרון או בבלוג, כדי לחפש את הסלים הקודמים של קייטנת הקורונה, כי עדיין לא כתבתי עליהם…)   אחד הדברים הטובים שקרו לי

נעים מאוד, אני ארבל, אמנית, אמא בחינוך ביתי לג’ינג’י מהמם, מחבקת עצים (גם אם לא ממש בפועל, מחבקת רעיונית…) ואני אוהבת זבל (We love you, Arbel). אני אוהבת בעיקר להפוך את הזבל לזהב, או לפחות להשתמש בו כחומר הגלם העיקרי שלי ביצירה.

אני יוצרת ומלמדת אחרות ואחרים ליצור תוך שימוש בחומרי פסולת וטכניקות מסורתיות של מלאכות יד.

מנחה סדנאות בהן אני מלמדת קליעת סלים, סריגה, אריגה ועוד מגוון טכניקות, שמאפשרות לתת חיים חדשים לחומרים וחפצים שאין בהם כבר צורך.

רוצה לקבל ממני מיילים?
את או אתה?

רוב האתר שלי כתוב בלשון נקבה, אם יש לך העדפות אחרות – יש איפשהו פה משמאל כפתור שיאפשר לך לשנות זאת.
(לצערי התוסף הגאוני והחשוב של עבריתה פותח אחרי שכבר כתבתי פה הרבה, אז לא כל הטקסט שלי ניתן לשינוי.)

מה תוכל.י לקרוא פה?
רשומות אחרונות