בלרינה

עוד בובת אצבע. הייתי חייבת לממש את הרעיונות והתיכנונים מהלילה…

OLYMPUS DIGITAL CAMERA

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

רשומות נוספות שעשויות לעניין אותך
12/30 – אין כמו יפו!

תכשיט מספר 12 בפרוייקט. את יפו אני אוהבת בימים ובלילותֶה, אפילו כשאני מגיעה אליה לכמה דקות, שרובן עוברות עלי בחיפוש חניה, ומיעוטן בגילוי שהגלריה שרציתי

הבובות של פ.

כשהייתי ילדה ציירתי מאוד יפה. בשעורי אמנות הייתי מקבלת תמיד ציון 9+ (המורה שלי לאמנות טענה שחוץ מאלוהים אף אחד לא מושלם מספיק כדי לקבל

רקמה ראשונה לרדה

רדה ויהל משתוללים בגב ימין. יהל מנסה פעם אחרי פעם לבעוט בעיטת מִספרת במים, וְרדה עומד לידו ומתפוצץ מצחוק.

נעים מאוד, אני ארבל, אמנית, אמא בחינוך ביתי לג’ינג’י מהמם, מחבקת עצים (גם אם לא ממש בפועל, מחבקת רעיונית…) ואני אוהבת זבל (We love you, Arbel). אני אוהבת בעיקר להפוך את הזבל לזהב, או לפחות להשתמש בו כחומר הגלם העיקרי שלי ביצירה.

אני יוצרת ומלמדת אחרות ואחרים ליצור תוך שימוש בחומרי פסולת וטכניקות מסורתיות של מלאכות יד.

מנחה סדנאות בהן אני מלמדת קליעת סלים, סריגה, אריגה ועוד מגוון טכניקות, שמאפשרות לתת חיים חדשים לחומרים וחפצים שאין בהם כבר צורך.

רוצה לקבל ממני מיילים?
את או אתה?

רוב האתר שלי כתוב בלשון נקבה, אם יש לך העדפות אחרות – יש איפשהו פה משמאל כפתור שיאפשר לך לשנות זאת.
(לצערי התוסף הגאוני והחשוב של עבריתה פותח אחרי שכבר כתבתי פה הרבה, אז לא כל הטקסט שלי ניתן לשינוי.)

מה תוכל.י לקרוא פה?
רשומות אחרונות