תכשיט מס’ 13 בפרוייקט, והפעם עם סיפור בהמשכים…
פרק א’:
לפני כמה חודשים התפרסמה מודעה, בקבוצת אירועי תרבות בירושלים*, על קורס מספרות סיפורים, הייתי כנראה במצב-רוח של פריצת גבולות איזור הנוחות שלי, ומיד נרשמתי…
במסגרת אחד התרגילים בקורס הכנתי ציפור אוריגמי אדומה.
פרק ב’:
הקורס היה כל כך מושלם וכל כך קצר, אז ביקשנו וקיבלנו המשך. בסוף השיעור הראשון של קורס ההמשך קיבלנו משימה – לכתוב שיר על חפץ כשלהו ולספר אותו. בחרתי בציפור מ”סמסטר א'”, כתבתי עליה שיר, ולצורך הצגתו החלטתי להכין ציפור נוספת, קטנה יותר.
כבר סיפרתי פה שלפני כמה שבועות הכנתי עם התלמידים שלי סיפורים בקופסת גפרורים, ובשיעור שאחרי הכנו כרטיסי פופ-אפ, מאז רצף השיעורים ההוא אני מפנטזת על פופ-אפ בקופסת גפרורים. הנה! הזדמנות מושלמת! החלטתי להכין ציפור אוריגמי שתצא מקופסת גפרורים!
חילקתי את נייר האוריגמי לארבע, וקיפלתי ציפור מאחד הרבעים. היא יצאה כמעט מושלמת. כמעט, כי היתה עדיין גדולה מדי לקופסת הגפרורים, אז חילקתי את אחד הרבעים שוב לארבע, והכנתי ציפור לגמרי מושלמת, בדיוק בגודל המתאים:
לפני שהכנסתי את הציפור הקטנה לקופסא שלה עשיתי בוק למשפחה
אחרי הקרע במשפחה (הגדולה והקטנה נכנסו כל אחת לקופסא שלה), הציפור המרכזית נותרה מיותמת על השולחן, ושימחה אותנו סתם כך באדמומיותה.
פרק ג’:
ביקרנו היום במוזיאון ישראל. פעם בשבועיים יש לנו מפגש של קבוצת החינוך הביתי בירושלים, אנחנו מתכנסים בספריית האיור המדהימה שבאגף הנוער, קוראים וקוראים וקוראים. בשנים הראשונות ההורים הקריאו לילדים, בדרך כלל בשני “מוקדים”, אחד לקטנים ושני לגדולים. עכשיו חלק מהילדים כבר קוראים לבד, או מקריאים לקטנים מהם. אחרי שאנחנו ממצים את הספריה, או שהיא פשוט נסגרת, אנחנו ממשיכים לשוטט במוזיאון. היום ביקרנו בתערוכת “ירושלים של פרטים”, הילדים צבעו בתי פופ-אפ ירושלמים, בהשראת הצילומים שבתערוכה, ואני חיפשתי ציפורים, וגם העתקתי איזו דוגמא גיאומטרית מסיתות אבן של חלון.
כשהגענו הביתה חיכתה לנו בתיבת הדואר פרסומת של איזה סופר, ניסיתי לחשוב מה לעשות איתה, והחלטתי לנסות להכין ממנה את הצורה של העיטור שהעתקתי במוזיאון.
מזל שלפני כמה שבועות, כשנתקלתי בשקית הסרגלים ששמתי בצד למסירה, החלטתי להשאיר אותם בבית, וארגנתי להם מקום, ועכשיו לא רק שיש לי מד-זווית, אלא אני אפילו יודעת איפה הוא! נראה לי שבין שלל נקודות השיא של הפרוייקט הזה אני יכולה להכלול את השימוש במד-זווית, אחרי לפחות 15 שנה שלא נגעתי בו…
כשהעיטור כבר כמעט היה מוכן, היה ברור שהציפור חייבת להשתדך אליו, בכל זאת, מאז ומתמיד ירוק ואדום היו צמד הצבעים המשלימים האהוב עלי.
(רק כשעברתי על התמונות שמתי לב שגם הילדים, בלי שהתכוונו, הסתדרו בהשראת העיטור, כשציירו)
לכל רשומות פרוייקט “תכשיטי יומיום”
אם את לא יודעת מה זה בכלל הפרוייקט הזה? אפשר לקרוא כאן.
יש גם כמה תכשיטים שלא הצליחו להכנס לבלוג. אולי אני עוד אכתוב עליהם מתישהו, בינתיים אפשר לראות את כל התכשיטים המוכנים באלבום הפייסבוק הזה, וקצת תמונות של תהליכי העבודה ומאחורי הקלעים באינסטגרם
*קבוצת “אירועי תרבות לכולם בירושלים” זו קבוצת פייסבוק/ווצאפ, שמתפרסמים בה שלל אירועים מעניינים (ולא מעניינים) בירושלים. הירושלמיות שבחבורה מוזמנות להצטרף בפייסבוק, ואם אתן מעדיפות בווצאפ, מוזמנות לשלוח לי הודעה ווצאפית ואשלח לכן קישור הצטרפות – 052-4260261)
