בכל הקשור לגזירת שקיות אני חסידה מושבעת של “שיטת החצאית האפריקנית” (אפשר למצוא את ההוראות ברשומה ‘איך גוזרים שקית‘), אבל גם אדוקה שכמותי חייבת להודות שלפעמים שיטת הלולאות מנצחת.
זו שיטה פשוטה יותר, ולכן אני משתמשת בה בסדנאות עם ילדים. היא גם מאפשרת החלפה נוחה ותכופה של צבעים, ולכן מתאימה יותר לאריגה.
לפני כמה זמן הכנתי דפי הדרכה (סופסוף) לסדנא שהעברתי, וציירתי איורים להסבר השיטה, אז הנה אני משתפת גם את קוראותי הנאמנות:
כל פרוסה היא בעצם טבעת, את הטבעות מחברים זו לזו לפי האיור הבא:
למרות הרושם העדין של השקיות, משהו בחומריות שלהן מכלה מספריים, לכן אני ממליצה בחום לא להשתמש במספריים איכותיות ויקרות, אלא במספרי ילדים פושטיות (כאלו שעולן 2-3 ש”ח), ופעם בכמה זמן לקנות זוג חדש (או להשחיז ע”י גזירה של נייר זכוכית).
